פוסט כיפור קצר,
ומתנה שולחנית קטנה לקוראיי האדוקים (וגם אלו שלא...)
ערב יום הכיפורים תשפ"א, היום המרכזי בלוח השנה העברית, המוקדש לסליחה ולמחילה.
אז בהקשר של נדל"ן – חברה – כלכלה,
הפכתי קצת את הפורמט ואניח כאן, בקצרה, שלושה ציבורים מרכזיים, שלדעתי צריכה המדינה לבקש מהם סליחה השנה:
הזוגות הצעירים, הציבור הישראלי ומשקיעי הנדל"ן.
1. הזוגות הצעירים – זוגות צעירים רבים מצאו את עצמם בשנים האחרונות מתמודדים ואף זוכים בדירות במסגרת תכנית "מחיר למשתכן". התוכנית הזו באמת נתנה לזוגות רבים את האפשרות להגיע לדירה בבעלותם ובמחיר אטרקטיבי ביחס לשוק, אלא שכאן מגיעה גם נקודה חשובה שצריך לקחת אותה בחשבון. זוגות צעירים רבים מצאו עצמם עם דירה שכלל איננה רלוונטית למטרותיהם. הם מצאו את עצמם רוכשים דירה במקומות בהם אין בכוונתם לגור, נניח זוג המתגורר באזור המרכז ורכש דירה בנתיבות או בעפולה. למעשה זוגות צעירים אלו הפכו בפועל למשקיעי נדל"ן, מצאו את עצמם בפוזיציה שאולי לא מתאימה להם מבחינות רבות של מגורים בשכ"ד בדירתם במרכז ותשלום משכנתא על דירה להשקעה בפריפריה. כבר ישנם דיווחים בתקשורת שבמהלך משבר הקורונה זוגות צעירים כאלו מצאו עצמם בפני שוקת שבורה, כשההוצאות הקבועות שלהם כוללות תשלום שכ"ד ומשכנתא, הדירה להשקעה במסגרת "מחיר למשתכן" עודנה בבנייה, וקבלה של שכ"ד בגין הדירה נותר רחוק. זוגות צעירים אלו נכנסו לתוך סד לחצים, והכול בחסות המדינה.
2. הציבור הישראלי – עוד היבט של תכנית "מחיר למשתכן" נוגע כבר לציבור כולו. עלויות התוכנית, שהחלה בשנת 2015, נאמדות לכול הפחות בכ-10 מיליארד שקלים. עלות גבוהה שמחירה מומן על ידי כלל הציבור בישראל, על חשבון בתי החולים, מערכת החינוך, תשתיות תחבורה ועוד. אלא שהתוכנית גם לא התגלתה כיעילה – היא לא נתנה מענה לבעיה של רכישת דירה ראשונה על ידי הזוגות הצעירים, והיא לא נתנה פתרון לבעיית ההיצע החסר של דירות בישראל. הציבור הישראלי שילם מחיר מלא פלוס על תכנית מחוררת, שנתנה פתרון חלקי במקרה הטוב, והכול על חשבון העמקת הבור התקציבי הציבורי.
3. משקיעי הנדל"ן – מי לא זוכר את הקמפיין שפתח בו שר האוצר לשעבר כחלון כנגד משקיעי הנדל"ן. חזירים הוא קרא להם, ושר הכלכלה לשעבר (והמודיעין... הנוכחי) אלי כהן שלח את משקיעי הנדל"ן ללכת לבנות את לונדון – ציטוט: "לונדון מחכה לכם". תראו לי עוד מקום בעולם שהממשלה שלו מוותרת על כספי אזרחיה ושולחת אותם למדינות זרות. אני עדיין זוכר את בקבוקי השמפניה שפתחו במשרד האוצר על כול דיווח של צמצום הנוכחות של משקיעי הנדל"ן בישראל. אז היום, בשיאו של משבר הקורונה, חסרים למשק הישראלי עשרות מיליארדי שקלים שיכלו לבנות את ישראל, ובמקום זאת בונים את ברלין, לונדון ומנהטן. והמשקיעים... נשארו, בתקופות של הגבלת תנועה וקורונה, עם נכסים בכל פינה בעולם, עם מינימום אפשרות ניהול, רחוק מהעין - רחוק מהלב ומהכיס.
ראוי וצריך שממשלת ישראל תייצר שיח חדש ובונה עם משקיעי הנדל"ן, תבקש מהם סליחה, ותפתח איתם דף חדש. בסופו של יום מדובר על אזרחי המדינה, אנשים נורמטיביים, שהמדינה החליטה לדחוק את כספם אל מעבר לים, וזאת תוך שימוש בסט ביטויים אומלל.
ומשפט סיום - בהזדמנות זו, אני מבקש לאחל גמר חתימה טובה לכל אחת ואחד.
מאחל לכולנו שנזכה לחצות את הסגר הקרוב בצורה בריאה ובטוחה, חיוניים ואופטימיים.
והמתנה? רוצים לוח שנה שולחני למשרד, ממש כמו בתמונה, ובו סיפור דרך של Ewave Nadlan (כן אותו אביזר פריהיסטורי, שעבורי עדיין עושה היטב את העבודה),
כתבו לי בפרטי ואשמור לכם כשנפגש מיד אחרי הגבלות התנועה.
לקריאת פוסט הפייסבוק לחץ כאן
