שבועי אקלקטי 3# –
מחווה לציון 100 שנה לסגנון האדריכלי האקלקטי של תל אביב
תזכורת קטנה:
השנה אנו מציינים 100 שנה לראשיתו של סגנון שיצר את הבתים היפים ביותר שידעה תל אביב, בתים שתוכננו בסגנון האקלקטי. אנחנו ב-Ewave Nadlan התחברנו לז'אנר הזה דרך השיווק של הפרויקט ברחוב מונטיפיורי 22, מבנה אקלקטי יפהפה לשימור. אנחנו התאהבנו בסגנון הזה, והחלטנו "להדביק" גם את הקהילה באהבת היופי הנדיר והמיוחד של מבנים אלו - מבנים שיש להם נשמה, אופי וכריזמה סוחפת.
לפני שבועיים השקנו את הפינה "שבועי אקלקטי", בה אנו מציגים מבנה אחד בן התקופה הזו, ומספרים לכם את סיפורו. עד היום נגענו בבית ביאליק ובבית הפגודה – שני אייקונים תל אביביים. השבוע אייקון תל אביבי נוסף – בית השגרירות הרוסית.
בית השגרירות הרוסית
ברחוב רוטשילד 46, בפינה עם רחוב שד"ל, ניצב לו המבנה המוכר בשם "בית השגרירות הרוסית", בית מידות אריסטוקרטי עתיר מניירות, מורם ונישא מעל הרחוב ומעל המהלכים בו, כמו שומר דיסטנס בינו ובין סביבתו. הבית הינו בעל חלונות בצורת קשתות, ומעל צריח - הניצב ממש בפינת הרחובות ומדגיש אותה - ניצבת פגודה רחבת מימדים שבראשה עמוד מעוטר בגולת מתכת.
בראשיתו הבית היה מוכר כבית לוין, על שמה של המשפחה שהקימה אותו. המבנה תוכנן בשנת 1924 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', שלימים שימש המהנדס הראשון של תל אביב ומי שהותיר אחריו מאות בניינים פרי יצירתו בליבה של העיר. הבניין תוכנן עבור יעקב צבי לוין ובני משפחתו, שעלו לארץ משיקגו. בזמן הקמתו היה המבנה הגבוה ביותר בסביבתו, הוא כלל הגבהה עליה נבנה הבית, ולצידו הקימה המשפחה בית לשכן בו את המשרתים שהעסיקה המשפחה במשק הבית, וחניון מקורה לכרכרה. בפועל משפחת לוין התגוררה באחת הקומות של הבניין, ונהגה להשכיר את הקומה הנוספת.
בשנת 1934 נפטר אבי המשפחה וכעבור עוד שנתיים נמכר הבית לאיש העסקים והבנקאי צבי ברעייר, שמצידו הפך את המבנה לחלל משרדים, ואף הקים בו בית ספר ללימוד השפה האנגלית. במהלך מלחמת העצמאות התמקמה במבנה מפקדה של ההגנה, ועם סיומה של המלחמה התמקמה בו שגרירות רוסיה בישראל, מהלך שנתן למקום את שמו הנוסף – בית השגרירות הרוסית.
בשנת 1953 נפגע הבית מפצצה שהונחה בו על ידי שלושה יהודים יוצאי מחתרת לח"י, במחאה על יחסה של ברית המועצות ליהודים בשטחה. מהפיצוץ נפצעה אשת השגריר, היחסים בין המדינות נותקו עד לאחר מותו של סטלין, והבית המשיך לתפקד כמשרדים של השגרירות, זאת עד לניתוק השני של היחסים בעקבות מלחמת ששת הימים.
משנת 1967 עבר הבית שנים של הזנחה, עד אשר בשנת 1991 הוא הוכרז כמבנה לשימור, ומלאכת השימור אכן התבצעה על ידי חברת אלרוב, זאת בתמורה למתן זכויות בנייה רחבות לטובת הקמתו ושל מגדל אלרוב הסמוך.
לאורך שנות התשעים ועד שנת 2006 שכנו בבניין המשרדים ואולמות התצוגה של בית המכירות הפומביות סות'ביס.
גלגול נוסף עבר הבניין כאשר נמכר בשנת 2006 בלמעלה מ-35 מיליון שקלים (כך דווח בפרסומים מאותה עת) לבני הזוג ג'רי שוורץ והת'ר ריסמן, שלאחר שיפוץ יסודי נוסף תרמו אותו לקרן הפילנתרופית שאותה הקימו בני הזוג – קרן הישג – המעניקה מלגות לחיילים בודדים משוחררים, ופעילה במקום עד ימינו.
בניין שקשה לא להתאהב בו.
ולסיום, אם יש מישהו שמתעניין בסגנון הזה של בתים – בתים בעלי אופי חזק – שגורמים לאנשים להתאהב בהם, אנחנו מזמינים אתכם לפינתנו השבועית "שבועי אקלקטי", ואנחנו גם מזמינים אתכם לשמוע על הפרויקט שלנו המצוי כמה מאות מטרים בלבד משם - במונטיפיורי 22. כי בית זה לא רק למגורים, בית זה גם לנשמה.
לקריאת פוסט הפייסבוק לחץ כאן
