שבועי אקלקטי – סיכום –
מחווה לציון 100 שנה לסגנון האדריכלי האקלקטי של תל אביב
וואוו, איזה קיץ זה היה. כשיצאנו לדרך עם הפינה האקלקטית השבועית לא תיארנו לעצמנו לאיזה מסע אנחנו יוצאים לדרך, ולשמחתי הרבה – יצאו איתנו רבים-רבים מכן ומכם יחד.
הכול התחיל בפרויקט האקלקטי שלנו Ewave Nadlan ברחוב מונטיפיורי 22, המוכר בשם "בית יעקב גרבוב". משם יצאנו למנהרת הזמן האישית שלנו אל שנות ה-20 של המאה שעברה, אל תל אביב הקטנה, אל הנפשות הפועלות שבה, לרחובות הקטנים, שהכילו בניינים שתכננו כמוהם רק באותן השנים.
התפתחה אצלנו ההכרה שיש כאן יופי ואסתטיקה יוצאים מגדר הרגיל, יחד עם היסטוריה מרתקת, והגענו לתובנה שאנחנו פשוט חייבים לספר את הסיפור של המבנים והתקופה.
החלטנו להשיק את הפינה "שבועי אקלקטי", בה מדי שבוע הצגנו מבנה אחד בן התקופה הזו, וסיפרנו לכם את הסיפור שמאחוריו - מי תכננו אותו, מי בנו אותו, מי התגוררו בו, ואיך התגלגל הבניין עד ימינו אלה.
עשר פינות כאלה ביצענו:
1. בית ביאליק
2. בית הפגודה
3. בית השגרירות הרוסית
4. בית ספר אחד העם
5. בית מלון גינוסר
6. בית קצמן / בנק הספנות
7. הוטל מונטיפיורי
8. בית סקופסקי
9. בית אבושדיד
10. בית יעקב גרבוב
בערך 1,000 איש מכם השתתפו בצורה אקטיבית בפינות השונות – מי בלייק, מי בשיתוף, מי בסיפור על התקופה, מי בזיכרון ילדות, או כל משוב אחר שבנמצא.
על כך אני רוצה להודות לכול אחד ואחת מכם - על ההתייחסות, על תשומת הלב, ועל הידיעה שבקיץ החם הזה עזרנו לכם להתאוורר מעט בסיפורים על אדריכלות יפהפיה והיסטוריה תל אביבית ישנה.
רבים שאלו אותי – מה הבניין שהכי אהבתי מ-10 הפינות? התשובה לכך הייתה לי מעט קשה, כי לכול אחד מהבניינים הללו היה או סגנון מיוחד, או סיפור מיוחד, ובמקרים רבים היה גם סגנון וגם סיפור – כמו בבית אבושדיד היפהפה, וסיפור אהבתם הנדירה של איתמר בן אב"י ולאה אבושדיד.
אבל הבחירה שלי, הבניין שהכי אהבתי, הזוכה של האוסקר האקלקטי לפחות בעיני, הוא (רעש תופים ומצילתיים) - בית ביאליק, אחד האייקונים המזוהים ביותר עם העיר תל אביב, ומשמש ככזה כבר כמעט 100 שנה ברציפות מבלי שהועם זוהרו. עוד אני אוהב בבניין הזה את הפסטורליה המרשימה העוטפת אותו בלב הכרך הסואן של העיר ללא הפסקה. הוא פתוח לציבור, ואני ממליץ לכם לבקר בו, לעשות בו סיור מבחוץ, להתרשם מהיופי שלו, מהאקלקטיות שלו, ולאחר מכן להיכנס לביקור בתוכו, להתהלך בו, ולספוג את האווירה בה חי ופעל משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק.
ושנייה לפני סיום. אני מבקש לפנות ל עיריית תל אביב יפו: אני פונה ומבקש מכם להנציח את התקופה הזו, לציין את חגיגות ה-100 לראשיתו של סגנון אדריכלי חשוב זה.
עוד אני מבקש מעיריית תל אביב – אנא הנציחו את האדריכלים שפעלו בתקופה זו והשאירו לנו פנינים יקרות מפז, בניינים יפים בסגנון ובמראה. בראשם אני מבקש מכם להנציח את האדריכל יוסף מינור – אותו יוסף מינור שתכנן את בית ביאליק, את בית יעקב גרבוב במונטיפיורי 22, את בית קצמן/בנק הספנות, ועוד מבנים רבים אחרים. היופי של המבנים שתכנן, ההשפעה שלהם על התל אביביות החדשה שקמה אי שם לפני כמאה שנים, והיופי בו הם מקשטים את תל אביב עד עצם ימינו אלה – מקנים לו לדעתנו את הזכות להיות מונצח בצורה פורמאלית ורשמית על ידי עיריית תל אביב – בכל דרך שזו תראה לנכון.
אז תודה רבה לכולם על המעורבות, תודה על ההקשבה, ונהיה בקשר בפרויקטים נוספים בקרוב מאוד.
לקריאת פוסט הפייסבוק לחץ כאן
