כתבו אלינו

*
*
*
*
בלוג יוני 2016

יוני 2017

 

 

להגדיל את היקפי הבנייה בישראל

גיל עובדיה, מנכ"ל-שותף בחברת Ewave Nadlan המתמחה בייזום וניהול פרויקטים לבנייה

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065. עיקר תשומת הלב הציבורית הופנתה להשלכות על החברה הישראלית של הגידול בשיעורי האוכלוסייה החרדית בתוך כלל החברה הישראלית. אלא שבדרך הלך לאיבוד הדיון על אחת השאלות המרכזיות שעולה מהגידול הכללי המהיר באוכלוסיית ישראל – האם ביכולתה של מדינת ישראל יהיה לספק קורת גג לכול אזרחיה?

נתחיל בנתונים עצמם. כיום לפי נתוני הלמ"ס מונה אוכלוסיית ישראל 8.5 מיליון תושבים. אוכלוסיית המדינה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובקצה תקופת התחזית, בשנת 2065, היא צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים. ללא ספק, קצב גידול אוכלוסין מהגבוהים בעולם כולו, המפותח והלא מפותח, וישראל תהפוך עם השנים למדינה צפופה בסדרי גודל שאנו כלל לא מורגלים בהם.

כול התשתיות בישראל צריכות יהיו לעבור התאמה לכמות האוכלוסייה שישראל תתברך בה, אולם ללא ספק אחד התחומים המרכזיים שיצריך התאמה וטיפול נוגע להיצע הדיור. די אם נסתכל על הטווח הקרוב – שנת 2024, עוד שבע שנים בלבד – אנו מדברים על תוספת של 1.5 מיליון תושבים. המשמעות היא שעד סוף שנת 2024 יתווספו בישראל כ-450 אלף משקי בית חדשים בישראל, כ-65,000 משקי בית שיתווספו כול שנה בשבע השנים הבאות ויזדקקו לדירת מגורים – בין אם לרכישה או בשכירות.

מבלי להתייחס לדיון החוזר על עצמו מעת לעת בנוגע לשאלת המחסור בדירות מגורים בישראל, ועל אף הערכות המדברות על מחסור שנע בין 50 אלף ל 150 אלף דירות, הרי שנניח לצורך התרגיל המחשבתי בלבד, כי נכון להיום לא קיים כיום כלל מחסור בדירות בישראל. גם בהינתן שאין כלל מחסור בדירות, הרי שכדי לתת מענה לגידול האוכלוסייה צריכות להיבנות בישראל כול שנה כ-65,000 דירות.

מטה הדיור הממשלתי כבר התאים את יעדי הבנייה לכ-60 אלף התחלות בנייה לשנה. אלא שהנתונים בשטח, המספרים של הבנייה בפועל, מראים תמונה שונה וקשה. מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2016 הוחל בבנייתן של 52,400 דירות בלבד. כאשר בוחנים את מספרן של הדירות שהסתיימה בנייתן – אזי התמונה עגומה עוד יותר – כ-45,000 דירות בלבד הסתיימה בנייתן ואוכלסו.

המספרים האלה לא מספיקים. הם לא מספיקים כבר היום, ובטח לא יהיה בהם די כדי לכסות את הביקוש הצפוי לדירות בשבע השנים הקרובות, כול שכן בעשורים הקרובים. את התוצאה לומדים בכול קורס מבוא לכלכלה - כאשר עקומת הביקוש גדלה בצורה חדה יותר מעקומת ההיצע – התוצאה הצפויה היא אחת: עלייה במחיר, במקרה הזה גל עליות נוסף שמתבשל לו במחירי הדיור.

אם כך, מה על המדינה לעשות? כיצד צריכה ממשלת ישראל להיערך לעתיד הקרוב והרחוק יותר? התשובה לכך אינה פשוטה, היא רב מערכתית, ומצריכה הבנה שמדובר במאמץ לאומי מתמשך וארוך, סיזיפי מעין כמותו, לעיתים גם לא מתגמל, שבמרכזו הצורך וההכרח של המדינה לבחור במדיניות שבמרכזה עידוד הבנייה כיעד אסטרטגי.

אבל אולי הדבר החשוב ביותר כאן הוא הפנמה של דחיפות הבעיה. לכאורה מדובר על מצוקה שתתממש שנים קדימה, אלא שבעולם הנדל"ן שבע שנים הן מחר בבוקר. הקמה של שכונת מגורים בישראל, על התשתיות שמסביבה, מצריכה יותר מ-15 שנים, כך פרסם משרד השיכון והבינוי מוקדם יותר השנה, והמשמעות היא שכבר היום מדינת ישראל נמצאת בפיגור חמור כדי לספק את הביקושים של השנים שיבואו.

לסיכום, נתוני הלמ"ס בדבר גידול האוכלוסין הצפוי מגלים לנו אתגר משמעותי עימו תצטרך ישראל להתמודד. האתגר הזה נגלה לנו כמו קרחון ענק באופק הרחוק, בינתיים הוא נראה ברדאר הספינה בלבד, אולם ככול שיחלוף הזמן אנו גם נראה ונרגיש את עוצמת החיכוך עם קרחון עצום מימדים שכזה. השאלה הנשאלת היא האם קברניטי ישראל יצליחו להטות את הספינה עליה הם אמונים ממה שנראה כרגע כהתנגשות דרמטית, או שיצליחו לפעול מבעוד מועד ולהביא את הספינה ליעדה. הזמן יגיד.

 

 

Whatsapp